מטרת המחקר הייתה לתאר את הסיכון וגורמי הסיכון לאפילפסיה לאחר אשפוז בשל זיהום במוח אצל מבוגרים בשבדיה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה נערך באופן רטרוספקטיבי, על בסיס נתונים מתוך ה-National Patient and Cause of Death Registers. כל המטופלים היו מעל גיל 18 ללא אפילפסיה בעברם, אשר טופלו במסגרת אשפוז בין השנים 2000-2010 בשל זיהום במוח.
תוצאות המחקר הראו כי הסיכון לאפילפסיה לאורך 10 שנים היה 5.9% בקבוצת שנבדקה לעומת 1.2% קבוצת הביקורת: 1.7% לאחר נצפליטיס בעקבות זיהום עם קרציה, 4.1% לאחר מנינגיטיס חיידקי, 26% לאחר אנצפליטיס בעקבות זיהום עם נגיף הרפס סימפלקס, ו-30.2% לאחר אבצס במוח. החוקרים מצאו בנוסף כי התכווצויות במהלך האשפוז אשר נבחן והנשמה מכאנית היו גורמי סיכון לאפילפסיה.
מסקנת החוקרים הייתה שאפילפסיה הייתה נפוצה לאחר מספר זיהומי מוח במבוגרים. סוג הזיהום, חומרתו, נטייתו לגרום להתכווצויות בשלב החריף השפיעה על הסיכון להתפתחות אפילפסיה.
מקור:
Zelano et. al (2020) Neurology DOI: https://doi.org/10.1212/WNL.0000000000010954
תגובות אחרונות